מירב שחם, מעצבת גרפית | יוצרת רב-תחומית
פחדתי מה-"להיות כמו כולם" ואז, בעקבות איזה פרויקט בשנה ג' נפתחו לי הצ'אקרות, ומאותו רגע הכל נהיה לי ברור, יחסית.

המון דברים מעניינים אותי. הייתי שמחה לעסוק בכולם

שלום, אני מירב שחם ואני מעצבת. נולדתי בקריית מוצקין האפרורית, המנוכרת הפרובינציאלית, מעין גרסה עצובה של לונדון בשנות השמונים, אם תרצו: החיים רחשו במועדונים ובחצרות האחוריות: תרבות, מוסיקה ואמנות, התחבאו להן בביישנות. מתוך עולם מונוכרומטי מנוכר של "תשע עד חמש" אפשר לצאת רק פקיד. או אמן. בתחילת דרכי המקצועית עבדתי עבור טלוויזיה מסחרית בבתי הפוסט הגדולים והחשובים בארץ ונטשתי את העבודה הזו לטובת תרבות. אני שמחה לומר שהיום האמנות והתרבות מפרנסות אותי ואת משפחתי.
"חלק גדול מהעשייה שלי מוצג בגלריות ובתערוכות, מאחר שהוא נע על הקו בין עיצוב ואמנות - משהו שאני מאוד אוהבת ומחוברת אליו מאז ומתמיד. "
כמו כן, אני גם מלמדת באקדמיות השונות לעיצוב ולתקשורת חזותית בארץ. אני מוכרת בתחום בו אני עוסקת - עיצוב ואנימציה לפרינט ולמסך. לאחרונה הוצאתי אלבום מוזיקלי שהפך למיזם אמנותי מורכב שהוצג בגלריות חשובות בתל אביב.

התחנה הראשונה שלי

דבר ראשון ולפני הכל- ויצו חיפה זאת משפחה. בזיכרון שלי זהו מקום, שכשאתה נכנס אליו - אתה מרגיש בבית. כולם סופר מקצוענים, איכותייים, אקספרימנטליים ומאתגרים. האמת, שבראשית תקופת הלימודים לא ידעתי איזה כיוון ימשוך אותי. מרצים כמו גיל-לי אלון קוריאל שיכנעו אותי שאני מסוגלת לאייר ולצייר. פרופ' אבנר כץ היה דמות מאוד משפיעה, כזו שמלמדת אותך לחשוב באופן לא מקובל על איור, ציור ואמנות. הייתה תחושה חזקה של גילוי עצמי ויכולות. אני יכולה להגיד שלמרות שהשתייכתי למסלול סביבת מסך,
"התאפשר לי לקחת קורסים בכל הדיסציפלינות. החופש הזה למעשה יצר את מה שאני הכי אוהבת לעשות היום: הכל ביחד ובמשולב. "
מנחי פרויקט הגמר שלי דני שחם וירון שין, 'Jewboy' , שהיום משמש כראש המחלקה לתקשורת חזותית, איפשרו המון חופש בפרויקט שהכיל איור, עיצוב ספר, טיפוגרפיה, כתיבת טקסט ועוד. זה מאוד מאוד התאים לי. הלימודים עצמם הם בעצם סוג של גילוי עצמי, שרק מאוחר יותר לומדים להעריך אותו. סיום הלימודים והעבודה על פרויקט הגמר הם דבר גדול ומדהים שרק לחלק קטן מהמעצבים יש הזכות, במהלך חייהם המקצועיים, לעשות פרויקט כה משמעותי וזו פריבילגיה עצומה.

לעולם לא להשתעמם

כרגע אני עוסקת בכמה פרויקטים מרתקים: איירתי את 'בושות', ספרו החדש של גורי אלפי, שיצא לאור במארס בהוצאת 'כתר'. עליו עבדנו ביחד כמעט שנתיים ובו הייתי אחראית על כל הצד הוויזואלי. במקביל, יצרתי את הפתיח לסדרה עלילתית חדשה שעלתה לאחרונה ב- YES בשם 'פאודה'. מה שנראה מהצד כחיבור לכאורה בלתי אפשרי, שאגב קורה לא מעט אצל בוגרי ויצו, הוא המציאות שלי ואני מתה על זה. למתעניינים בלימודי תקשורת חזותית, אני יכולה להעיד שויצו חיפה הוא החממה האולטימטיבית לפיתוח היצירה האישית ולמשנתי - אין דבר שיותר חשוב מזה בעולם כולו. השאיפה שלי היא לעולם לא להשתעמם ותמיד לאהוב את המקצוע הזה, שהפך לדרך חיים.
"אם ארצה ליצור משהו תמיד אנסה למצוא דרך לעשות אותו גם אם זו לא המומחיות הכי גדולה שלי, זו יסודה של האמנות בעיניי, ללכת עד הסוף עם האמונה."
מוסיקה, קולנוע, תיאטרון, פרפורנס, עיצוב גרפי, אנימציה, איור, מחול - כולם אחד והכל אפשרי בעיניי.
נפתחה ההרשמה
נותרו מקומות אחרונים!
התחנה הראשונה שלך מתחילה כאן
לפרטים ולמידע נוסף:
תודה על פנייתך,
נחזור אליך בהקדם